
אנחנו מזמינים אתכם לטעום מהפרק הראשון מספרה של ניצן גלס ״הדרך לאחד עוברת דרך כמה אפסים״ שראה אור בהוצאת סטימצקי
על דברים שאני שונאת שאומרים לי:
1. “תזרמי/תשחררי/אל תיקחי את זה כל-כך קשה”: באמת שנים חיפשתי
את הכפתור שאני אלחץ עליו, וכך אקטין את עוצמת הרגשות שלי. חלום
חיי הוא לא לקחת דברים קשה! איך אפשר לא לקחת קשה כשלוקחים
קשה? אני אהיה מאושרת אם מישהו יסביר לי פעם איך אפשר להפסיק
לכאוב כשכואבים.
2. “אם תחפשי, לא תמצאי”: אני לא יוצאת מהבית עם רשימת קריטריונים
וציוד בילוש, אבל מותר להסתכל!
3. “אם תשבי בבית, בחיים לא תמצאי”: אוף, ואני תכננתי ערב שקט בבית
ומרתון “אחוזת דאונטון”.
4. “כל אחד שפגשנו בחיים הוא שיעור בשבילנו”: אם ככה, יש כמה
שיעורים שהייתי מוותרת עליהם.
5. “גברים מריחים בנות לחוצות”: אני אשתדל לשים עליי בושם לפני שאני
יוצאת מהבית.
6. “צריך לשחק את המשחק, גברים הם ציידים”: יש עוד חץ וקשת בעולם
הזה?
7. “בלי משחקים!”: אז לא לחכות שלושה ימים עד שאתקשר?
8. “פשוט תהיי מי שאת”: אני לא יודעת איך לא להיות אני.
ודבר אחד שאני באמת מאמינה בו: “הכול לטובה”.
“פלאן בי”
“פלאן בי” שלי נבראה יום אחרי המפגש עם בן “מזיין את עצמו” כהן.
“פלאן בי”, מעצם היותה “בי”, היא התחליף ל”פלאן איי”, שמשמעותה
שאני אתחתן עם מישהו שאני באמת אוהב, ויהיו לנו כמה ילדים. “פלאן
בי” אומרת שאם עד גיל שלושים זה לא יקרה )רק הקטע של בן הזוג, בלי
הטבעת והילדים(, אני מגלה את עצמי לחו”ל לשארית חיי. מטיילת, עובדת,
ממשיכה לטייל, וחוזר חלילה.
למה?
1. אני לא אצליח להתמודד עם לחצי החברה בהיותי רווקה בת שלושים.
ואם אני בלחץ מתון עכשיו, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה יהיה כשאהיה
בת שלושים.
2. כשאני מטיילת בחו”ל יש לי כל-כך הרבה חוויות חדשות, שהדבר
האחרון שאני בכלל חושבת עליו זה שאני לבד.
3. אם כבר להיות לבד בגיל שלושים, אז להעביר את החיים בעולם.
מובן שתגובתה של רותם לזה הייתה שאני דרמטית מפגרת, ושגיל
שלושים סתם נראה לי עכשיו כמו סוף העולם, ובתכל’ס זה עוד שנייה )זה
עוד ארבע שנים!(. וחוץ מזה, לטענתה, אף אחד לא לוחץ עליי, ובטח לא
ההורים שלי, ויש לי בעיה עם עצמי. היא צודקת, זה לא קשור להורים, זה
קשור לעצמי. נאלצתי להודות שאני לא אהיה מספיק חזקה להתמודד עם
עצמי רווקה, ואולי בגלל זה אני רוצה לברוח. בכל מקרה, זו “פלאן בי” שלי,
והיא תצא לפועל החל במאי 2018 .
כאמור, חשבתי על “פלאן בי” אחרי חוויה מתסכלת במיוחד ששמה: “בן
כהן במיטה במופע יחיד”.
הכול התחיל במפגש תמים עם בחור. המפגש הראשון היה מאוד מוצלח.
מאלה שיוצאים ממנו באופוריה. ממש ככה הוא היה! הבחור התגלה בתור
בחור חמוד, מצחיק, שנון, חכם. כבר אמרתי לעצמי שיש פה סיכוי למשהו
רציני. אבל אז הגענו לדייט השני, והכול התנפץ. דבר ראשון, הייתה חתירה
מוגזמת מצדו למגע מיני. זה דבר מחמיא בגדול, אבל לא כשאת מרגישה
שהבחור “לחוץ” על זה. וכשאני אומרת “לחוץ”, אני מתכוונת שבמהלך
סשן נשיקות תמים לחלוטין הבחור לקח את היד שלי, שם אותה על הזין
שלו ואמר לי, “תיגעי בי קצת”. סליחה, אנחנו מכירים? מיד כמובן הרגשתי
“טרן אוף” מטורף ואמרתי לו שזה לא מוצא חן בעיניי. בן “לחוץ על סקס”
כהן התנצל ואמר שאני צודקת במאה אחוז, ושהוא שונא להרגיש ככה,
כשברגע שהוא חרמן הוא לא חושב בהיגיון. וואו, איזה גילוי! בן התרחק
ממני מטר אחורה, ואני הבלגתי על העניין.
נפגשתי עם רותם לקפה לספר לה על הפעם השלישית עם בן “לא יכול
לשלוט בעצמו” כהן. זה היה כמה שעות אחרי הטרגדיה, ועדיין לא עיכלתי
את העניין.
“מה, דברי! את נראית קצת חיוורת!” רותם דובבה אותי.
“בטח שאני חיוורת! בחיים לא קרה לי דבר כזה!”
ראיתי שרותם קצת נלחצת, אז התחלתי פשוט לספר. “בפעם השלישית
שנפגשנו היה ממש מקסים, אז אמרתי יאללה, למה שלא נשכב? הייתה
ממש משיכה. התחלנו להתנשק קצת, ושוב הרגשתי שהוא נדלק ומתחיל
להיות חיה, פתאום נהיה בו משהו אגרסיבי. זה כבר הפסיק להיות אנחנו, זה
נהיה רק הוא. מהרגע שהעניינים קצת התקדמו, פשוט הפסקתי להיות חלק
מהמשוואה. בשבילו לא הייתי שם בכלל, הבן אדם לגמרי זיין את עצמו!”
“מה? רגע, אני לא מבינה! מה זאת אומרת זיין את עצמו? עשה ביד
לידך?” רותם שאלה.
“לא! הוא פשוט לא נגע בי, לא ליטף אותי, לא נישק אותי, לא הסתכל
לי בעיניים, שום דבר שמרמז על העניין שיש פה עוד בן אדם! אני אומרת
לך, בשנייה שהיד שלי ירדה מהזין שלו הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו!
לא היה אכפת לו בכלל אם אני רטובה או מוכנה שייכנס. כל מה שהוא ראה,
זה את עצמו. בחיים שלי לא הייתי עם בן אדם כל-כך אגואיסט.”
“אז למה לא הפסקת באמצע? למה לא אמרת לו משהו?” רותם שאלה.
“תשמעי, ברור שהייתי צריכה לעשות את זה! אבל כשזה קרה, לקח
לי זמן בכלל להבין מה קורה, מה הסיטואציה. כל הזמן חשבתי שזה עומד
להשתנות, והנה, עוד שנייה הוא ישים לב שאני נוכחת! מה שקרה אחרי
שהוא גמר הוכיח לי את כל מה שהרגשתי במהלך הסקס. הוא גמר וקם
להתקלח. בלי חיבוק, בלי נשיקה, בלי משהו שמעיד על כך שהייתה פה
חוויה אינטימית של שני אנשים, כלום! ואת יודעת מה משגע אותי? שמילא
אם הוא היה רוצה רק סטוץ ורואה אותי בתור בובת מין בלבד, אבל שנייה
לפני הוא אמר שהוא רוצה להכיר לי את אחותו. בן אדם שרוצה רק סטוץ
לא רוצה להכיר לי את אחותו!”
רותם חשבה שנייה ואז אמרה, “תראי, אם את חושבת שיש לזה סיכוי,
אז זה לגמרי בר שינוי, הקטע של הסקס. אולי לא הייתה לו אף אחת שתלמד
אותו. אולי הוא חושב שזה בסדר להתנהג ככה לבחורה במיטה…”
“אולי,” קטעתי את רותם, “אבל אין לי שום כוונה להתחיל ללמד עכשיו
מישהו חדש איך לגעת בבחורה, לא משנה כמה הוא מקסים.”
יום למחרת בן “אני חרמן אז נמחקים לי תאים במוח” כהן התקשר אליי
פעמיים. מיותר לציין שלא עניתי. בן היה הסקס הראשון שלי אחרי דורי.
אולי בגלל זה היה לי כל-כך קשה. הרגשתי מתוסכלת. כבר לא נשארו
בחורים טובים בעולם הזה? גם הבחור הכי חמוד מתגלה בסוף בתור חיה
במיטה, ולא במובן הטוב. היה זה הסיפור עם בן שגרם לי לחשוב, וכך
התחילה להתגבש אצלי “פלאן בי”.
פורסם על ידי אפרת לוי ב ינואר 2, 2017 ב כללי | סגור לתגובות